#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. המביא גט ממדינת הים וכוי למה קרי מדינת הים? 	"לרש""י כל חו""ל קרי מדינת הים בר מבבל. לתוס' המקומות הרחוקים שבחו""ל לאפוקי רקם וחגר <sup>א</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br><br>א.  ובר""ן כתב שנקט מדינת הים שהוא מצד מערבי של א""י לפי שבאותו צד ליכא עיירות סמוכות ומובלעות וה""ה לכל צדדים שאינן לא מובלעות ולא סמוכות וכתב שאפשר לזה כוון רש""י ז""ל.</span>"	"גיטין רש""י ותוס' ב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב. מדוע נוהגים לכתוב י""ב שורות בגט? "	"ר""ת אומר משום דגט גימטריא י""ב ור""י שמע בשם רב האי גאון ובשם רבינו סעדיה משום דכתיב ספר כריתות כשיעור י""ב שיטין המפסיקים בין ארבעה חומשי ספר תורה, והפסק שלפני דברים לא חשיב."	גיטין תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. האם המביא גט מרקם מאשקלון או מעכו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם ומדוע? 	"מרקם לת""ק א""צ שסמוכה, ולר""ג ור""א צריך [ומבואר לקמן ד, א שנחלקו עם ת""ק אם בקיאים לשמה א""נ אם עדים מצויים לקיימו] מבואר במשנה שלרבי יהודה המביא מרקם מאשקלון ומעכו צריך לומר. לר""ת לרבי יהודה מאשקלון צריך כיון שלא כבשוה עולי בבל ולכן אין ת""ח מצויים ואין ב""ד קבועים שם, מרקם שבמערב א""י א""צ שכבשוה ומרקם שבמזרח א""י צריך שלא כבשוה <sup>ב</sup>, חציה של עכו היה בא""י וא""צ, וחציה היה בחו""ל ולר""י צריך ולר""מ א""צ. ולר""י אף מחצי עכו שהיה בא""י צריך לומר לרבי יהודה וכן מאשקלון ומרקם כיון שרחוקים מעיקר ישוב א""י ומופלגים מן הישיבות ובתי דינים. ולר""מ בעכו א""צ <sup>ג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br><br>ב.  ובר""ן כתב בתירוץ אחד דגם שתי אשקלון הוו.<br>ג.  וברשב""א כתב שא""צ לר""מ רק בחציה שבא""י [והרמב""ן כתב שגם בחציה שבחו""ל א""צ].</span>"	גיטין תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. האם טענינן מזויף בגט אשה ובנפרע מן הלקוחות ומדוע? 	"בגט אשה לא טענינן מזויף. רש""י כתב דמסתמא כשר. והתוס' כתבו דמשום עיגונא הקילו בה רבנן. בנפרע מן הלקוחות טענינן דאל""כ כל אחד יכתוב שטר מכר או שטר מתנה ויחתים עדים ויגבה מלקוחות <sup>ד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br><br>ד.  והרשב""א בדף ט ע""א הביא דעת רבינו יצחק שאין טוענים מזויף בנפרע מן הלקוחות כיון שלא טוענים בדבר שאינו שכיח ועוד דכיון דקיום שטרות דרבנן מספק לא טענינן טענת מזויף.</span>"	גיטין תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. מדוע לרבה חששו חכמים שאין בקיאין לשמה ולא חששו שאין בקיאין במחובר? 	"לר""ת בכל הלכות גיטין בקיאין אלא דאין חוששין לדרשה של וכתב לה לשמה דאינה נראית להם עיקר דרשה <sup>ה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""><br><br>ה.  ובר""ן כתב דפסול מחובר מסור לסופר וסתם ספרי דדייני מיגמר גמירי וכשחששו לשמה חששו שהבעל יקח גט שנכתב לאיש אחר ואף שאין חוששים לשני יוסף בן שמעון אא""כ הוחזקו כיון דאיכא נמי מיעוטא דמיעוטא דספרי דלא גמירי חיישינן. וברשב""א ד""ה מתני'  דף ט ע""א הביא מהירושלמי דאין בקיאין אף במחובר ובשאר דקדוקי גיטין.</span>"	גיטין תוס' ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ו. לרבה שחושש שאין בקיאין לשמה כיצד אמירת בפ""נ ובפ""נ מועילה? "	"לרש""י ממילא שאלינן אם נכתב לשמה והוא אומר אין. ולר""י דסתמא לשמה קא מסהיד וכן כתב רש""י לקמן ג, א."	"גיטין רש""י ותוס' ב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ז. שנים שנעשו שלוחים מחו""ל לגרש את האשה בא""י האם צריכים לומר בפ""נ ובפ""נ ומדוע? "	"לרבה צריכים לפי שאין בני חו""ל בקיאים לשמה ולרבא א""צ, לרש""י דאם יערער הבעל הרי הם מצויים לקיימו ולריב""א צריך שיאמרו שהבעל שלחם ושוב לא יהא הבעל נאמן לומר שלא שלחם. ועיין לקמן סוף תשובה יט."	"גיטין גמ' רש""י ותוס' ב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. מה המקור לתוס' לעד אחד נאמן באיסורין ומדוע לא לומדים משם או משחיטה דגם באתחזק איסורא? 	מוספרה לה לעצמה, ואין לומדים משם לאיתחזק איסורא כיון שאינה בחזקת שתהא רואה כל שעה וכשעברה שבעה טהורה ממילא וגם בידה לטבול. ומשחיטה אין ללמוד כיון שבידו לתקנה ולכן נאמן.	גיטין תוס' ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ט. מדוע לרבה הצריכו רבנן לומר בפ""נ ובפ""נ הרי סתם ספרי דדייני מיגמר גמירי ומה יהיה הדין אם יבוא אח""כ הבעל ויערער? "	"לרש""י שחששו שהבעל ימצא גט כתוב שנכתב לשם אחד מבני עירו ששמו כשמו ושמה כשמה ונמלך מלגרש. לר""י כדי שלא יערער הבעל ויאמר שכתבו הסופר כדי להתלמד והוא החתים עליו עדים שהוא לא היה בקי לשמה. אם יבוא אח""כ הבעל לא יהיה נאמן."	"גיטין רש""י ותוס' ב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא. מה הנפק""מ בין רבה לרבא להו""א, למסקנא ולאחר שלמדו? "	"להו""א: ממדינה למדינה בא""י שלרבא צריך ולרבה א""צ, באותה מדינה במדינת הים והביאוהו שנים שלרבא א""צ ולרבה צריך. וכתבו התוס' שנפק""מ גם מוליך אליבא דת""ק שלרבה א""צ ולרבא צריך ומביא גט מקוים לא""י שלרבה צריך ולרבא א""צ אבל הם כלולים בנפקא מינות הנ""ל. למסקנא רק באותה מדינה במדינת הים והביאוהו שנים. ולאחר שלמדו באותה מדינה במדינת הים או גט מקויים שלרבה צריך ולרבא א""צ. ובדף ג, א מבואר שיש עוד נפק""מ בין רבה לרבא שלרבה ידעינן [לרש""י השליח ולתוס' שנים מעלמא] בחתימת ידי העדים לא מהני ולרבא מהני."	גיטין גמ' ותוס' ב: - ה.		
